מטוס קרב קל מדגם טג’אס התרסק בתחילת פברואר 2026 במהלך נחיתה לאחר טיסת אימון בבסיס של חיל האוויר ההודי.
המידע פורסם על ידי The Economic Times, שציטט מקורות משלו הקשורים למגזר הביטחוני.
הטייס הצליח לנטוש את המטוס בהצלחה ולא נפצע באורח קשה. על פי דיווחים ראשוניים, המטוס ספג נזק מבני משמעותי וככל הנראה יוצא משירות.
חיל האוויר ההודי פתח בחקירה רשמית ובבדיקות מקיפות לכלל הצי.
אוקראינה פגעה בשני מטוסי אמפיבי מסוג Be-12 בחצי האי קרים באמצעות רחפני תקיפה
גרמניה מעבירה טכנולוגיה לישראל במסגרת פרויקט צוללות מהדור הבא
מטוסי קרב אמריקניים יירטו מפציצים רוסיים סמוך לאלסקה
כיום מפעילה הודו כ-32 מטוסים מגרסת Tejas Mk-1. התאונה אירעה בתצורת מושב יחיד של ה-LCA (Light Combat Aircraft).
מדובר באובדן השלישי בצי קטן יחסית, מה שמגביר את הלחץ על התוכנית.
היסטוריה עדכנית של תקריות
התאונה החדשה מצטרפת לשני אירועים משמעותיים נוספים:
ב-12 במרץ 2024 התרסק מטוס טג’אס סמוך לג’איסלמר במהלך טיסת אימון; גם במקרה זה הטייס הצליח לנטוש בשלום.
ב-21 בנובמבר 2025, במהלך הדגמה בתערוכת האוויר של דובאי, התרסק מטוס טג’אס לאחר שנכנס לצלילה בלתי נשלטת בגובה נמוך. התאונה הייתה קטלנית עבור הטייס ועוררה שאלות בינלאומיות לגבי אמינות הפלטפורמה.
האסון בדובאי פגע במיוחד בתדמית הייצוא של המטוס.
דו”ח מצביע על ליקויים מבניים
ביקורת של מבקר המדינה של הודו (CAG) זיהתה 53 ליקויים משמעותיים בגרסת Mark-I המשפיעים ישירות על היכולת המבצעית. בין הנקודות המרכזיות:
- משקל עודף ודחף מוגבל, הפוגעים במהירות ובכושר התמרון.
- הגנה בלתי מספקת על תא הטייס ומערכת הדלק.
- מגבלות פנימיות שמנעו התקנה מלאה של מערכות הגנה עצמית.
- שיעור לוקליזציה בפועל של רכיבים מוערך בכ-35% בלבד, לעומת 70% שהוצהרו בתחילה.
- תלות חיצונית מעמיקה פגיעויות.
התלות הגבוהה ברכיבים זרים היא גורם רגיש נוסף. לאחר סיום פיתוח מנוע קאוורי המקומי, התוכנית החלה להסתמך על מנועי F404 ו-F414 של General Electric.
בין השנים 2024–2025, עיכובים בשרשראות האספקה בארצות הברית דחו את אספקת מנועי ה-F404 ביותר משנתיים, והשפיעו ישירות על לוחות הזמנים של הייצור.
בשנת 2025 החליטה HAL לצייד 83 מטוסי Mk1A במכ”ם הישראלי EL/M-2052 מתוצרת Israel Aerospace Industries (IAI), במקום המכ”ם ההודי Uttam. ההחלטה יצרה אתגרים חדשים:
קוד המקור נותר בשליטה ישראלית.
בעיות אינטגרציה עם טיל Astra Mk1 ההודי.
ניסוי שנערך במרץ 2025 נכשל עקב תקלה בסנכרון נתונים בין המכ”ם לחימוש.
תוכנית אסטרטגית תחת ביקורת
הטג’אס הוא מרכיב מרכזי באסטרטגיית המודרניזציה והעצמאות התעשייתית של הודו בתחום התעופה והחלל. עם זאת, התקריות האחרונות, עיכובי הייצור והקשיים הטכניים מציתים מחדש את הדיון על בשלות טכנולוגית, ניהול תעשייתי ותלות חיצונית.
החקירה לגבי התאונה האחרונה תקבע האם מדובר בכשל מבצעי, טעות אנוש או בעיה מערכתית — מסקנה שעשויה להשפיע ישירות על קצב הייצור ועל האמון הבינלאומי בתוכנית.
מקור ותמונות: economictimes | Wikimedia. תוכן זה נוצר בסיוע בינה מלאכותית ונבדק על ידי צוות העריכה.
